翻页   夜间
think小说网 > 我有一个世外桃源 > 第五百二十八章 海岛主权
 
  第二天,王毅起了一个大早,詹妮睡姿慵懒,像是八爪鱼般抱住王毅的胳膊,旁边的蒋婧则是趴在王毅的胸前,青丝遮住了艳丽的脸蛋,脸上还残留了些许昨晚的痕迹,尚媛媛像是一朵丰腴的牡丹花,昨夜经受了暴风雨的摧残,现在也在熟睡。

  聂薇已经精神饱满的开始工作了,王毅爬起来先去洗漱了一下,然后简单的吃了一个早餐。

  “先生,我们的计划是否继续进行?”聂薇穿着一身合体的职业套装走了过来,虽然王毅对她已经深入了解许多次了,但是依旧感到心中燥热。

  “当然要继续。”王毅直接说道。

  两人一起出了房间,来到甲板上,此时游轮正静静的停泊在海面上,在游轮的西南海面上,一座巨大的岛屿正在那里。

  岛屿上什么都没有,沙滩、岩石、树木、动物统统没有,只有灰色的火山灰和冷却的岩浆,岛屿地势平缓,岛屿最低处距离海面的高度只有一两米,并且随着深入海拔渐渐开始升高,最中间的区域大约在几十米左右,整座岛屿是中间高,边缘低的形态,看起来就像是倒扣的锅盖。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。还没写完,等会再看。

  第二天,王毅起了一个大早,詹妮睡姿慵懒,像是八爪鱼般抱住王毅的胳膊,旁边的蒋婧则是趴在王毅的胸前,青丝遮住了艳丽的脸蛋,脸上还残留了些许昨晚的痕迹,尚媛媛像是一朵丰腴的牡丹花,昨夜经受了暴风雨的摧残,现在也在熟睡。

  聂薇已经精神饱满的开始工作了,王毅爬起来先去洗漱了一下,然后简单的吃了一个早餐。

  “先生,我们的计划是否继续进行?”聂薇穿着一身合体的职业套装走了过来,虽然王毅对她已经深入了解许多次了,但是依旧感到心中燥热。

  “当然要继续。”王毅直接说道。

  两人一起出了房间,来到甲板上,此时游轮正静静的停泊在海面上,在游轮的西南海面上,一座巨大的岛屿正在那里。

  岛屿上什么都没有,沙滩、岩石、树木、动物统统没有,只有灰色的火山灰和冷却的岩浆,岛屿地势平缓,岛屿最低处距离海面的高度只有一两米,并且随着深入海拔渐渐开始升高,最中间的区域大约在几十米左右,整座岛屿是中间高,边缘低的形态,看起来就像是倒扣的锅盖。

章节错误,点此报送,报送后维护人员会在两分钟内校正章节内容,请耐心等待。